אולימפיאדת ריו 2016 וארבע נשים הודיות!

המשחקים האולימפיים בריו דה ז’נרו, בין ה-6 ל-21 באוגוסט 2016, הגיעו לסיומם. אין לנו כאן מקום לכסות את כל ההישגים המדהימים האלה מכל העולם. לכן נתרכז רק בהודו, למרות שזה היה סיפור מאכזב. כרגיל, הודו שלחה את המחלקה הגדולה ביותר אי פעם להשתתף בענפי ספורט שונים, אבל במשך אחד-עשר ימים ארוכים לאחר תחילת המשחקים, המדינה נבהלה והתעצבנה על מדליה חמקמקה שהחמירה בגלל כמה ויברציות שליליות, הערות ושיהוקים. עם זאת, 4 נשים מפוארות מחברה הודית פטריארכלית ברובה הגיעו למוקד חד וריכוז תשומת לב והעניקו לבני הארץ הזדמנות נדירה להרגיש גאה בהם.

בבדמינטון הציפיות היו בעיקר מהעולם הקודם מס. 1 Saina Nehwal, אבל היא לא הצליחה אפילו עד אמצע התחרות. והגיע PV Sindhu, בכלל לא במאבק על מדליה, ונלחם כמו נמרה שמתחרה בשחקנים הרבה יותר גבוהים בדירוג העולמי. היא סידרה את כדור האופוריה כשהיא נכנסה לרבע הגמר של אירוע יחידים לנשים ואז נכנסה בסערה לחצי הגמר. באותו משחק אגרסיבי בלתי נשכח היא ניצחה את מספר 6 בעולם והבטיחה מדליית כסף על ידי כניסה לגמר. לשם שינוי, קדחת הקריקט הוחלפה בבדמינטון, כשכל הודו צפתה בגמר הקרב המופלא ב-19 באוגוסט, 2016. סינדהו עשה הכל כדי להצדיק את הסלוגן של המדינה ‘לכו על זהב’, אבל לבסוף הודחה על ידי כמה פצצות רוצחות על ידי העולם לא . 1 קרולינה מארין מספרד. PV Sindhu זכה במדליית הכסף וגרם להודים להתגאות ולחגוג.

בהיאבקות הפוקוס היה בעיקר על נרסינגה ידב שלמרבה הצער קיבל הרחקה של ארבע שנים מה-WADA ביום שבו היה אמור לפתוח את הקמפיין שלו, ועל יוגשוואר דוט ב-65 ק”ג חופשי שאפילו לא הצליח להעפיל ביום האחרון של האולימפיאדה. . בינתיים, מגיעה משום מקום האישה ההודית סאקשי מאליק בהיאבקות 58 ק”ג חופשית לנשים זכתה במדליית ריו הראשונה במדינה על ידי זכייה בארד בפלייאוף. תקוות המדליות להודו פרצו לאחר הרגע הנפלא הזה והבנות ההודיות זכו לתשומת לב מוחלטת.

שתי נשים מפוארות אחרות לכדו את הקסם של המדינה לא על ידי זכייה במדליות, אלא על ידי גילויים של מה שנשים הודיות מסוגלות לבצע אם נותנים להם את הסוג הנכון של כבוד ומתקנים.

דיפה קרמקאר ממדינת טריפורה בצפון-מזרח ייצגה את הודו בהתעמלות אמנותית בפעם הראשונה אי פעם והתקרבה עד כאב לזכייה לפחות בארד. היא סיימה במקום הרביעי בגמר בהפרשים המצומצמים ביותר וכבשה את המדינה בכך שעשתה את כספת המוות המסוכנת ביותר. היא הפכה לסלבריטאית ובצדק.

עדיטי אשוק עשתה את מה שהיה הכי פחות צפוי אפילו מהאופטימיים ביותר. בספורט הגולף שנשלט מאוד במערב היא כמעט הגיעה לגמר, אבל ביום החשוב ביותר היא לא יכלה להמשיך ולהחליק למקום ה-41. גם היא הביאה להתמקדות מלאה בעובדה מה נשים הודיות יכולות לעשות בענפים שלא הוקדשו להם מספיק מחשבה על ידי מנדרינות הספורט של הודו.

ארבע הנשים האלה, כמובן מלבד כמה מבטיחות אחרות, הצילו את הסמקים להודו בריו. מדליית זהב חומקת מהודו מאז אולימפיאדת בייג’ינג של 2008 בעוד שבאולימפיאדת לונדון 2012 הודו אכן שלחה את המועמד הגדול ביותר אי פעם וזכתה במספר הגדול ביותר אי פעם של שש מדליות, אך ללא זהב. הפעם הודו נאלצה לסיים עם שתי מדליות בלבד גם לאחר ששלחה קבוצה גדולה יותר מאשר ללונדון. בהוקי גברים בריו הודו הצליחה מאוד בהתחלה, אבל לא הצליחה לשמור על המומנטום עם רק הנחמה שהביסה את זוכת מדליית הזהב האולטימטיבית ארגנטינה בשלב הבתים. אין הרבה מה לכתוב על תחומי פעולה אחרים בריו מבחינת הודו.

תשתיות ספורט ומתקנים חדישים עדיין חסרים מאוד בהודו וקילומטרים לעבור עד שהמדינה של יותר ממיליארד תוכל לקוות באופן ריאלי לביצועים טובים יותר במשחקי העולם. ארבע הנשים שלנו נתנו לרשות הספורט מספיק חומר למחשבה לעתיד. וכמובן, אי אפשר לזלזל בכוחן של נשים הודיות אחרי חווית ריו. הגיע הזמן עכשיו שהאנשים החושבים הנכונים של המדינה הזאת יתפנו מכל הדעות הקדומות, ההטיות והאפליה המגדרית.

Related Posts

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *